• moti760

קנאביס רפואי כטיפול באסתמה – מה אומרים המחקרים?


אסתמה היא מחלת ריאות כרונית המתאפיינת בדלקתיות בריאות ובדרכי הנשימה ובהיצרות של הסימפונות - מצב אשר לרוב נגרם כתוצאה מתגובה של רגישות יתר של מערכת החיסון בתגובה לאלרגנים (אסתמה אלרגית). בשנים האחרונות קיימת השערה לפיה המחלה עשויה להתפתח גם על רקע אוטואימוני.


נכון לעכשיו אסתמה אינה מופיעה עדיין ברשימת ההתוויות של משרד הבריאות למתן רישיון לקנאביס רפואי. הסיבה לכך כנראה קשורה לעובדה שאין עדיין מספיק מחקרים קליניים לגבי היעילות והבטיחות של קנאביס רפואי כטיפול באסתמה (רוב המידע מגיע משימוש בקנאביס למטרות חברתיות), והחשש הוא שלפעולת העישון עשויות להיות השלכות שליליות על רקמת הריאות. זאת למרות שחולי אסתמה לא מעטים מעידים כי צריכת קנאביס בעישון או באידוי מסייעת להקל על הסימפטומים בעת התקף.


בשנים האחרונות חוקרים מנסים לגלות מהם מנגנוני הפעולה של הקנבינואידים ורכיבים פעילים נוספים בקנאביס, והאם השימוש בקנאביס יכול לסייע לחולי אסתמה. בעוד שהתוצאות נראות מבטיחות למדי, חשוב לציין שעלולים להיות לכך גם סיכונים משמעותיים.


נתחיל בסקירת מנגנוני הפעולה המשוערים של הקנאביס במצבי אסתמה:


מאמר מדעי עדכני (2020) שפורסם על ידי חוקרים ישראליים בירחון של ההסתדרות הרפואית בישראל, סקר מחקרים קיימים על קנאביס ואסתמה, בנוסף לתיאורי מקרה של שלושה מטופלים אסתמטיים שטופלו בקנאביס רפואי.


מהמאמר עולה, כי כמעט כל אחד מסוגי התאים השונים שנמצאים בריאות ובסמפונות של בני האדם מבטא קולטן אנדו-קנבינואידי: גם קולטני CBD1 וגם קולטני CBD2, אך יש רוב משמעותי לקולטני CBD2. נתונים אלו מצביעים על כך שהריאות רגישות להשפעות המערכת האנדו-קנבינואידית ומשכך, הן יכולות להיות מושפעות גם על ידי הקנבינואידים בצמח הקנאביס. קולטני CBD1 נמצאים לאורך מערך העיצבוב של השרירים החלקים ומיוחסת להם השפעה מווסתת על טונוס השרירים בסמפונות. קולטניCBD2 פרוסים לאורך הרקמות והאיברים בגוף וגם במערכת החיסון, כולל בתאי הדם הלבנים, ומיוחסת להם פעילות מווסתת תגובת דלקת וכאב. קולטני CBD2 נמצאים גם בנאדיות הריאה, בתאים חיסוניים מסוג מאקרופג'ים ולימפוציטים מסוג T ו- B, שם הם לוקחים חלק בוויסות התגובה החיסונית-דלקתית.


החוקרים ציינו 3 השפעות חיוביות של הקנאביס במצבי אסתמה:


· אפקט הרחבת סמפונות: השימוש האקוטי בקנאביס, בשאיפה או בבליעה, יכול לשפר את ערך הנשיפה בדקה (בדיקת FEV1) ב- 100 מ"ל. הרחבת הסמפונות מתחילה לרוב תוך 5 דקות מתחילת השאיפה ויכולה להימשך כשעתיים. השימוש בבליעה תורם להשפעה דומה אך פחות מורגשת, והשפעתו מתחילה מאוחר יותר (אחרי כשעה) אך נמשכת למשך מספר שעות. מנגנון הפעולה: קשירת הקנבינואידים לקולטני CBD1 בנאדיות הריאה גורמת להרפיית השריר החלק ולהרחבת הסימפונות.


· השפעה נוגדת דלקת: תגובתיות היתר של דרכי הנשימה כתוצאה מהמצב האלרגי, מאופיינת בעלייה ברמותיהם של מתווכים דלקתיים ובהפרשת יתר של ליחה. THC ו- CBD הדגימו השפעה מפחיתה הפרשת ליחה בתגובה לחשיפה לאלרגנים (בבע"ח) וכן השפעה מווסתת על רכיבים דלקתיים המופרשים מתאי החיסון.


· חרדה: שיעורי הסטרס והחרדה בקרב אסתמטיים הם גבוהים, והם אף מהווים טריגרים להתפרצות אסתמה. לקנבינואידים ידועה השפעה נוגדת חרדה, אולם עדיין לא הוברר מדעית האם השפעה זו קשורה ישירות להתקפי אסתמה על רקע חרדה.


· התקפי אסתמה על רקע פעילות גופנית: ספורט הוא גורם ידוע להתקפי אסתמה, ומחקר אחד הראה השפעה חיובית וממתנת של קנאביס בהקשר זה.


החוקרים המשיכו לתיאורי מקרה של שימוש בקנאביס רפואי בקרב 3 חולי אסתמה:


· מקרה א' – גבר בגיל 30 לא מעשן שאובחן עם אסתמה בילדות ווטופל במספר תרופות קונבנציונליות. אולם היו החמרות חוזרות ונשנות במצבו, כולל פעם בה נזקק להנשמה מלאכותית. במרפאה בבי"ח שערי צדק, הוספה של 0.1 גרם קנאביס לטיפול הקונבנציונלי שיפרה משמעותית את הסימפטומים. לאחר שהמשיך בטיפול בקנאביס באיוד, באופן יומיומי למשך 3 שנים, דווח כי הוא לא חווה התקפים חמורים ואף לא נזקק למשאף חירום.


· מקרה ב' – אישה בת 36 שאובחנה עם אסתמה בשנות ה-20 לחייה, לא מעשנת. היא סבלה מהחמרות חוזרות ונשנות ובכל פעם טופלה בסטרואידים (מערכתית), וכן טופלה על בסיס יומיומי בתרופות קונבנציונליות. היא החלה טיפול בקנאביס רפואי באיוד, למשך שנתיים, 3-4 פעמים בשבוע. עם התחלת הטיפול לא היו מצבים של החמרות והיא לא נזקקה למשאף חירום. עקב סימפטומים אסתמטיים בלילות, המשיכה להשתמש במקביל בתרופה למניעה בשאיפה.


· מקרה 3 – גבר אסמתי בן 34 שנזקק למשאף חירום לפחות 3 פעמים בשבוע, למרות הטיפול הכרוני הקונבנציונלי. לאחר תאונה החל טיפול בקנאביס רפואי לשיכוך כאב, ואז הבחין בהטבה משמעותית בסימפטומים הנשימתיים, וכבר לא נזקק למשאף החירום.


החוקרים הסיקו מתוצאות הסקירה, כי לקנאביס יש השפעה מרחיבת סימפונות וככל הנראה השפעה אנטי-דלקתית בקרב חולים אסתמטיים, אולם יש גם עדויות מחקריות לא מעטות להשפעות שליליות על הריאות, כולל גירוי של דרכי האוויר והתפתחות סימפטומי ברונכיטיס כרונית.



מהן העדויות המחקריות לגבי בטיחות הטיפול בקנאביס באסתמה?


מחקרים גילו כי עישון קנאביס יכול לעורר התקף אסטמה, ואף יכול להעלות את הסיכון לפתח אסתמה ואלרגיות. עישון קנאביס במהלך התקף אסתמה יכול לגרות עוד יותר את הריאות, להחמיר את השיעול ולהגביר את הסיכון הבריאותי.


הסיבוכים בטווח ארוך כתוצאה משימוש קבוע בקנאביס כוללים סיכון לפתח ברונכיטיס ומחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD).


סקירת מחקרים שפורסמה בכתב העת Nature קישרה בין שימוש בקנאביס לבין התפתחות של מחלה המערבת יצירת שלפוחיות אויר בריאות. מדובר במעין שקי אוויר גדולים שיוצרים לחץ על הריאות ובית החזה ובכך מקשים על הנשימה. הם אף עלולים לגרום לקרע ברקמה ולבסוף לקריסת ריאה – מצב מסכן חיים.


בנוסף, לא ברור אם עישון קנאביס עלול להעלות את הסיכון לסרטן ריאה. אולם בגלל שבדומה לעשן טבק, עשן קנאביס מכיל כימיקלים קרצינוגניים (מעוררי תהליכים סרטניים), סביר להניח שהעישון כן תורם לסיכון.


גם החוקרים הישראליים החתומים על המאמר המדעי הסיקו מתוצאותיו, כי למרות שיש ראיות משכנעות להשפעות המיטיבות של קנאביס על התפקוד הריאתי בטווח הקצר, לעישון קנאביס יש סיכונים בריאותיים רבים בשימוש לאורך זמן, ולכן בכל מקרה לא צריך לעודד עישון קנאביס במצב של מחלת ריאה. נראה כי השימוש המועדף הוא באיוד, למרות שגם הוא כולל תופעות לוואי, בעוד שדרכים אחרות לצריכה מערבות תחילת השפעה איטית מאוד וזמינות ביולוגית מופחתת.


באחד מהמחקרים בנושא, נמצא כי השימוש במאיידים תרם לשיפור בהשפעות המיטיבות של הקנאביס, עם פחות גירויים לרקמת מערכת הנשימה, אך עדיין לא ברורות ההשלכות של שימוש ארוך טווח במאייד. השאלה הנשאלת היא, האם בעתיד יפותח מכשיר איוד ייעודי לחולים אסתמטיים שיקטין תופעות לוואי וסיכון לסיבוכים? עד אז, נדרשים מחקרים נוספים כדי לבסס את יעילות ובטיחות סוגי הטיפול השונים בקנאביס בקרב חולים אסתמטיים.


האם אתם מתעניינים בנושא של אסתמה והטיפול בה בקנאביס רפואי? כיצד הושפעתם מתוצאות המחקרים בתחום? נשמח לשמוע את דעתכם!